ההבדלים בין אבחון פסיכודידקטי לאבחון פסיכודיאגנוסטי מקורם במטרות האבחון, בתהליכים המעורבים ובתוצאות המתקבלות. כל אחד מהם משמש ככלי בתחום הפסיכולוגי והחינוכי לצרכים שונים, ולכן חשוב להבין את ההבדלים העיקריים ביניהם:

מטרות האבחון

התהליכים המעורבים באבחונים פסיכודידקטי ופסיכודיאגנוסטי משתנים בהתאם למטרות האבחון ולצרכים הספציפיים של המאובחן. כל אחד מהאבחונים משתמש בשיטות וכלים שונים כדי להגיע לתובנות רלוונטיות.

  • אבחון פסיכודידקטי: מטרתו לזהות את נקודות החוזק והחולשה בתהליכי הלמידה של האדם. הוא מתמקד ביכולות קוגניטיביות ולמידתיות כמו קריאה, כתיבה, חשבון וחשיבה ביקורתית. תוצאות האבחון משמשות לתכנון התערבויות חינוכיות או טיפוליות מותאמות אישית.
  • אבחון פסיכודיאגנוסטי: מטרת האבחון הפסיכודיאגנוסטי היא להבין באופן מעמיק את המבנה הפסיכולוגי והנפשי של האדם, כולל את פונקציותיו הקוגניטיביות, הרגשיות, החברתיות וההתנהגותיות. התהליך מספק תמונה מקיפה על האישיות, היכולות, החוזקות והאתגרים של האדם, ומשמש כבסיס לתכנון טיפולי ולהתערבות ממוקדת. בניגוד לאבחונים אחרים, הפסיכודיאגנוסטי מתמקד לא רק בזיהוי תסמינים או קשיים, אלא גם בהבנת הגורמים העומדים מאחוריהם.

התהליכים המעורבים

התהליכים המעורבים באבחונים פסיכודידקטי ופסיכודיאגנוסטי משתנים בהתאם למטרות האבחון ולצרכים הספציפיים של המאובחן. כל אחד מהאבחונים משתמש בשיטות וכלים שונים כדי להגיע לתובנות רלוונטיות.

אבחון פסיכודידקטי

  • הכנה: כוללת ראיון ראשוני עם ההורים או המבוגרים האחראיים ולעיתים גם עם הילד או המבוגר הנבדק. מטרת הראיון לאסוף מידע רקע חשוב על ההיסטוריה החינוכית והרפואית.
  • ביצוע הבדיקות: שימוש במבחנים סטנדרטיים למדידת יכולות קוגניטיביות, דידקטיות ולמידתיות. זה יכול לכלול מבחנים כמו WISC (מבחן חכמה לילדים), מבחני קריאה והבנה, חשבון ומשימות למדידת זיכרון ותשומת לב.
  • ניתוח ופרשנות: המומחה ניתח את התוצאות, משווה אותן לקבוצות גיל ומסקנות על נקודות חוזק וחולשה. זה מאפשר פיתוח המלצות מדויקות לתמיכה חינוכית והתערבויות פדגוגיות.
  • דוח והמלצות: כולל סיכום של הממצאים והמלצות להורים, מורים ולמבוגר הנבדק, לפעמים עם הצעות לתמיכה או תכניות פיתוח אישיותיות.

אולי יעניין אותך גם: טיפול רגשי למבוגרים

אבחון פסיכודיאגנוסטי

  • ראיון ראשוני: בדרך כלל יתחיל התהליך בראיון עם הנבדק ולעיתים גם עם בני משפחה או אנשים קרובים אחרים. המטרה היא לאסוף מידע על הבעיות הנפשיות, הרגשיות או ההתנהגותיות שהביאו את האדם לאבחון, כמו גם מידע על ההיסטוריה הרפואית והפסיכולוגית שלו.
  • מבחני אישיות וסולמות הערכה: כלים אלו מאפשרים לזהות תכונות אישיות, נטיות התנהגותיות ומצבים רגשיים. מבחנים כגון MMPI (מינסוטה מלטיפלזית אישיות), ובדיקות כמו Rorschach (טסט הכתמים) וTAT (טסט הסיפורים התמטי) יכולים להיות מעורבים.
  • תצפיות קליניות: במהלך השיחות והמפגשים עם הנבדק, המאבחן יכול לבצע תצפיות על התנהגות, תגובות רגשיות, מנגנוני הגנה ודפוסי תקשורת.
  • ניתוח המידע: לאחר איסוף והערכה של המידע מכל המקורות, הפסיכולוג ינתח את הנתונים כדי לזהות דפוסים, קונפליקטים ובעיות נפשיות או רגשיות.

סיכום

אבחון פסיכודידקטי ואבחון פסיכודיאגנוסטי הם שני תהליכים אבחוניים שונים שנועדו לספק תובנות על הפרט מנקודות מבט שונות. האבחון הפסיכודידקטי מתמקד בהערכת היכולות הלמידתיות והדידקטיות של האדם, במטרה לזהות קשיים ולגבש תוכנית פעולה חינוכית מותאמת אישית. לעומת זאת, האבחון הפסיכודיאגנוסטי מתמקד בהבנת המבנה הנפשי, הרגשי וההתנהגותי של האדם, באמצעות ראיונות, מבחנים פסיכולוגיים ותצפיות, כדי לאבחן מצבים נפשיים ולתכנן טיפול נפשי מתאים.

במכון הישג תקבלו אבחון פסיכודידקטי ואבחון פסיכודיאגנוסטי במחירים משתלמים! למידע נוסף חייגו >> 1-700-720-100

כותב המאמר: אורית הרפז

בעלת תואר שני ב-'אבחון לקויות למידה' מאוניברסיטת בר אילן עם 12 שנות ניסיון בתחום. מאבחנת מוסמכת בכירה במכון הישג.

חייגו עכשיו